1. מה זה "גיר" בסלילי פלדה מצופים מראש-?
גירוד בסלילי פלדה מצופים- מראש היא תופעה הנגרמת מהזדקנות הציפוי בתנאי חוץ. אפשר לחשוב על זה כעל הצבע ש"מתקלף" בשמש.
באופן ספציפי, השרף בציפוי מתכלה בהשפעת אור אולטרה סגול, טמפרטורה ולחות, ומאבד את יכולתו לקשור חלקיקי פיגמנט. כאשר אבקות פיגמנט בלתי קשורות אלו צפות על פני השטח, מתרחשת גיר. אם אתה משפשף בעדינות את משטח הציפוי עם היד שלך והאצבעות שלך מכוסות באבקה לבנה או בהירה- בולטת, זה אומר שהתרחש גיר. חשוב לציין שגיר הוא חלק נורמלי מתהליך ההזדקנות של הציפוי, וכמעט כל יריעות הפלדה המצופות מראש לא ניתן להימנע לחלוטין לאחר שימוש ארוך- בחוץ.
2. מהן הסיבות העיקריות לאבקה בסלילים מצופים בצבע-?
ת: האבקה נגרמת בעיקר משני גורמים: "איכות אינהרנטית" ו"גורמים סביבתיים".
גורמים "טבועים": אלו הם האיכות הבסיסית של החומר בזמן הייצור.
איכות ציפוי ירודה: זהו הגורם הפנימי החשוב ביותר. לדוגמה, שימוש בציפויי פוליאסטר רגילים (PE) שאינם עמידים לאור אולטרה סגול, או ציפויים דקים מדי (למשל, עובי שכבת עליון פחות מ-20 מיקרומטר). תהליכי ריפוי לא תקינים (טמפרטורת אפייה או זמן אפייה לא מספיקים) יכולים גם להוביל לקישור צולב- לא מספיק של שרף, מה שהופך את הציפוי ליותר נוטה לפירוק.
טיפול לקוי במצע: הסרה לא מלאה של שמן, חלודה וכו' ממשטח התשתית תחליש מאוד את הדבקת הציפוי ותקל על הקילוף.
גורמים "סביבתיים": אלו הם הבדיקות המתמשכות שמציבה הסביבה החיצונית לחומר.
קרינה אולטרה סגולה (UV) היא האשם: קרינה אולטרה סגולה מאור השמש היא הגורם מספר אחת המוביל לפירוק הציפוי, במיוחד באזורים עם קרינת UV גבוהה, שבהם תהליך האבקה מואץ משמעותית.
3. כיצד להעריך את חומרת הגיר? (תקנים לאומיים חלים)
ת: הצעד הראשון בהתמודדות עם גיר הוא להעריך במדויק את חומרתו. ניתן לקבוע זאת על פי דרגות הגיר המפורטות ב-GB/T 1766-2008. לרוב הם מחולקים לדרגות 0-4, כאשר דרגות גבוהות יותר מעידות על גיר חמור יותר.
ציון גיר|תיאור התופעה|המלצות טיפול
כיתה 0 (ללא גיר)|משטח הציפוי שלם, ללא סימני גיר. שימוש רגיל וניקוי קבוע מספיקים.
כיתה א' (קלה)|ניגוב ביד או במטלית כהה משאיר כמות קטנה של אבקה על קצות האצבעות או המטלית.|תיקון קל, כגון שיוף או הברקה.
כיתה ב' (בינוני)|גיר ברור על משטח הציפוי, אך עדיין לא קילוף נרחב.|תיקון מתון, כגון שיוף וציפוי מחדש.
כיתה ג' (חמורה)|גיר חמור, עם כמות גדולה של חומר אבקתי מתקלף ממשטח הציפוי.|טיפול יסודי, נדרש ציפוי מלא.
4. מהן תוכניות הטיפול הספציפיות לדרגות שונות של גיר?
ת: בהתבסס על תוצאות ההערכה של רמת הגיר, ניתן לאמץ תוכנית טיפול מדורגת, החל מניקוי פשוט ועד ציפוי מחדש מלא.
רמה 1 (גירוד קל): ניקוי והברקה
ניקוי: השתמש בחומר ניקוי ניטרלי ובמטלית/מברשת רכה כדי להסיר ביסודיות אבק ומזהמים מהמשטח.
ליטוש: לאחר הייבוש, יש לשטוף עם נייר זכוכית עדין (למשל, גריט 1000 ומעלה) או פוליש ווקס כדי להסיר בזהירות את שכבת הגיר מהמשטח.
הגנה: לאחר ההברקה, ניתן למרוח שכבה של שעווה או חומר איטום מיוחד כדי לעכב את הגיר מחדש.
רמות 2-3 (גירוד בינוני עד חמור): שיוף וציפוי מחדש
שיוף: שיוף ביסודיות את שכבת הגיר בנייר זכוכית בינוני -(לדוגמה, 180-240 גריט) עד שנחשף ציפוי ישן או מצע מוצק ונקי. שלב זה חיוני להבטחת הידבקות הציפוי החדש.
ניקוי: לאחר השיוף, הסר ביסודיות אבק עם אוויר דחוס או מים נקיים.
פריימר: יש למרוח שכבת פריימר התואמת ללוח ולציפוי העליון כדי לשפר את עמידות בפני קורוזיה והידבקות.
5. האם יש פתרונות לטווח ארוך- כדי למנוע או לעכב גירויים?
ת: כן, מניעה במקור היא תמיד השיטה החסכונית והיעילה ביותר.
התחל עם בחירה: בחר ציפויים בעלי ביצועים גבוהים-
תעדוף ציפויים עמידים ל-מזג אוויר-גבוהים: באזורים חיצוניים, אזורים עם קרינה אולטרה סגולה חזקה, או אזורי זיהום תעשייתי, תעדוף ציפויים בעלי ביצועים גבוהים - כגון פלואורופחמן (PVDF) או פוליאסטר עמיד-במזג אוויר גבוה (HDP). עמידותם במזג האוויר עולה בהרבה על זו של פוליאסטר רגיל (PE), ולמעשה מעכבת את הגיר.
הקפידו על עובי ציפוי מספק: ציין בבירור את עובי הציפוי העליון בחוזה; עבור לוחות חיצוניים, מומלץ לפחות 20μm. ציפויים דקים לא מספיק הם אחד הגורמים הישירים לגיר מוקדם.
התחילו בבנייה: שימו לב לפרטים ולהגנה
הגן על חתכים: לאחר חיתוך או קידוח, קצוות הלוח יחשפו מתכת. אלה חייבים להיות אטומים מיד עם צבע נגד-חלודה או איטום כדי למנוע התפשטות קורוזיה פנימה מהקצוות.